שחקן הקאבס שון מריון הודיע tאמש מיד אחרי הנצחון על יוטה ג'אז שזו עונתו האחרונה ב-NBA. הוא החליט לתלות את הסניקס שלו בתום העונה.
שון, עם זריקת הג'אמפ שלו הכמכוערת ביקום, וכתוספת זריקת הפאול המכוערת עוד יותר, תמיד היה אחד השחקנים האהובים והחביבים עלי מכולם.
הוא היה שחקן כדורסל גדול? תלוי כיצד מגדירים 'שחקן גדול'. מה שהוא היה על בטוח זה השחקן הלוחם, הפייטר, החיובי בכל מעשיו, והאדיב ביותר בליגה. איתו ידעת שתקבל כל משחק דבר אחד על בטוח: 100% מאמץ.
בואו נזרוק מבט על 15 שנותיו בליגה. עם זריקתו 'המכוערת בעולם' הוא מסיים 15 שנות משחק עם 15.8 נק' ממוצע ו-8.3 ריב'. רק העונה לא יהיה לו דאבל-דיג'יט בקליעות כי בקאבס מס' דקותיו ירד ל-22 למשחק. כל עונה מלבד העונה הזאת הוא היה השחקן של 35-40 דקות למשחק שאף פעם לא התלונן, לא הסתכסך, ולא נתן כותרות לעתונים. הוא בא, התלבש למשחק, שיחק כשהוא נותן כל אונקיית אנרגיה ומאמץ, ואז מתקלח ונעלם אל השחור.
הנה, הציצו:
Year | Team | GP | GS | MPG | FG% | 3P% | FT% | RPG | APG | SPG | BPG | PPG |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1999–00 | Phoenix | 51 | 38 | 24.7 | .471 | .182 | .847 | 6.5 | 1.4 | .7 | 1.0 | 10.2 |
2000–01 | Phoenix | 79 | 79 | 36.2 | .480 | .256 | .810 | 10.7 | 2.0 | 1.7 | 1.4 | 17.3 |
2001–02 | Phoenix | 81 | 81 | 38.4 | .469 | .393 | .845 | 9.9 | 2.0 | 1.8 | 1.1 | 19.1 |
2002–03 | Phoenix | 81 | 81 | 41.6 | .452 | .387 | .851 | 9.5 | 2.4 | 2.3 | 1.2 | 21.2 |
2003–04 | Phoenix | 79 | 79 | 40.7 | .440 | .340 | .851 | 9.3 | 2.7 | 2.1 | 1.3 | 19.0 |
2004–05 | Phoenix | 81 | 81 | 38.8 | .476 | .334 | .833 | 11.3 | 1.9 | 2.0 | 1.5 | 19.4 |
2005–06 | Phoenix | 81 | 81 | 40.3 | .525 | .331 | .809 | 11.8 | 1.8 | 2.0 | 1.7 | 21.8 |
2006–07 | Phoenix | 80 | 80 | 37.6 | .524 | .317 | .810 | 9.8 | 1.7 | 2.0 | 1.5 | 17.5 |
2007–08 | Phoenix | 47 | 47 | 36.4 | .526 | .347 | .713 | 9.9 | 2.1 | 2.0 | 1.5 | 15.8 |
2007–08 | Miami | 16 | 15 | 37.6 | .459 | .258 | .690 | 11.2 | 2.5 | 1.9 | .9 | 14.3 |
2008–09 | Miami | 42 | 41 | 36.1 | .482 | .200 | .788 | 8.7 | 1.8 | 1.4 | 1.1 | 12.0 |
2008–09 | Toronto | 27 | 27 | 35.3 | .488 | .154 | .806 | 8.3 | 2.3 | 1.1 | .8 | 14.3 |
2009–10 | Dallas | 75 | 75 | 31.8 | .508 | .158 | .755 | 6.4 | 1.4 | .9 | .8 | 12.0 |
2010–11 | Dallas | 80 | 27 | 28.2 | .520 | .152 | .768 | 6.9 | 1.4 | .9 | .6 | 12.5 |
2011–12 | Dallas | 63 | 63 | 30.5 | .446 | .294 | .796 | 7.4 | 2.1 | 1.1 | .6 | 10.6 |
2012–13 | Dallas | 67 | 67 | 30.0 | .514 | .315 | .782 | 7.8 | 2.4 | 1.1 | .7 | 12.0 |
2013–14 | Dallas | 76 | 76 | 31.7 | .482 | .358 | .785 | 6.5 | 1.6 | 1.2 | .5 | 10.4 |
Career | 1106 | 1038 | 35.3 | .485 | .332 | .811 | 9.0 | 1.9 | 1.6 | 1.1 | 15.8 | |
All-Star | 4 | 0 | 19.5 | .575 | .000 | .500 | 6.5 | 3.0 | 1.5 | .5 | 12.5 |
האימפקט שלו היה גדול מיכולתי לתאר בכמה מהקבוצות המפוארות ביותר בזמננו. את שנותיו הגדולות ביותר נתן בפיניקס המפוארת של שנות ה-2000 עם סטיב נאש ואמארה סטודמאייר במיטבם, אם כי את האליפות היחידה לקח עם דאלאס מבריקס ב-2011. היתה יכולה להיות לו עוד אליפות עם פיניקס, אם לא רוברט הוריי מהספארס שחיסל את סטיב נאש באחת התקריות המלוכלכות בתולדות ה-NBA.
בכל קבוצה ששיחק – כולל במיאמי בשנותיו המצויינות שם, ה-2.01 מ' הזה שיכול היה לשחק בכל תפקיד מ-1עד 4 למרות קומתו הנמוכה, היה שחקן חמישייה. למה? כי הוא תמיד היה אחד המגינים הטובים ביותר בליגה. זה שחקן ש-"הגנה" היא המילה הכתובה על מצחו. ה-16 נקודות שלו למשחק היו בונוס כלאחר יד. בגלל הגנתו הוא ניבחר לאול סטאר ארבע פעמים, והיה מוערך ע"י כל שחקן וכל מאמן ב-NBA ללא יוצא מין הכלל.
אבל לרוע מזלו הוא היה שחקן "מכוער". לא בפניו חס וחלילה אלא בצורת משחקו וקליעתו. לכן, למרות שלדעתי הגיע לו להיות בנבחרות אולימפיות, היחידה שזכה להיות בה היתה הקבוצה הדפוקה של אולימפיאדת אתונה בה זכה במדליית הארד. הוא פשוט לא היה שחקן "חלומי" של DREAM TEAM.
כינויו, "THE MATRIX" ניתן לו עוד לפני ה-NBA ולמה? כי כמו ב'מטריקס' היו לו את כל היכולות וכל התכונות שאתה מחפש אצל שחקן כדורסל.
הבעייה של שחקנים שקטים ואדיבים כמו שון היא שהם לא ניבחרים להיכל התהילה.
אם אני אחד מהבוחרים – אני בוחר בו להיכל לפני שעיני תמצמצנה פעם שנייה. מקומו בהיכל. מה דעתך?
מצטער, זה לא שחקן של היכל תהילה.
חביב ונחמד זה לא מספיק.
אחד מהגדולים ביותר, ראוי להיכל התהילה, שומר אישי מעולה שהיה שחקן חשוב בקבוצת אליפות ואחת הגדולות ביותר שלא זכתה לטבעת. אחד השחקנים האהובים עליי.
שחקן להיכל התהילה של שחקני המשנה האפורים והיעילים. להיכל התהילה ע"ש נייסמית בספרינגפילד נבחרים הכוכבים. מריון לא היה מעולם כוכב ואפילו לא בורג מרכזי בשום קבוצה, עם כל הכבוד לתרומתו המשמעותית ותכונותיו הטובות.
אגב
להיכל התהילה של כעורי הזריקה הוא נבחר מייד, לצידו של מייקל אדאמס
וכרגע גם מייקל קיד גיל קריסט…
שחקן מצויין, אך לא היית מכניס אותו להיכל.
הסיבה פשוטה, שתחשבו על העתיד, בתקווה שיהיה עוד הופס בעוד כ50 שנים, יהיו המון סופרסטארים שיהיו יותר אויים ממנו להיכנס להיכל.
אם כל שחקן טוב שתרם לאליפות יכנס, ההיכל יאבד מערכו, ויראה כדבר שולי.
מוטב היה לו תלה את נעליו בתחילת העונה.
בקליבלנד הוא רק מזיק.
כשחושבים על זה ככה, שיישאר 🙂
ברגע שהכניסו את מיץ' ריצ'מונד הם הורידו את הרף. גם מריון יהיה שם.
+1
אפילו ג'ו ג'ונסון תרם יותר מריצ'מונד
נכון שהוא לא צריך להיות בהיכל אבל
מיץ ריצמונד היה שחקן טוב פי כמה ממריון …
לא מסכים איתך. ריצ'מונד היה חתיכת סקורר, אבל שון מריון בשיאו היה גם שחקן התקפה יעיל, גם ריבאונדר מצוין, וכמובן שומר טוב מאוד
תהילה קשורה למה שהוא עשה לצופים לאורך הקריירה.
הוא היה (ועדיין) שחקן טוב…. אבל לא זכור לי שהוא השאיר איזשהו חותם.
אני מאמין שיכניסו אותו, אבל אישית הוא אף פעם לא "עשה לי את זה". בעייני הוא לא מהגדולים ביותר…
האם אחד כמו דוויט האוורד ייכנס להיכל התהילה?
בואו אני אספר לכם סיפור שיסביר לכם בדיוק מה זו תהילה :
יום אחד אני הולך לסבתא התימניה שלי כפרה עליה, ורואה מרחוק את הטרנזיט החבוט של הדודה החרדית שלי חונה ליד החממות (מושב חקלאי)
ישר חייכתי לעצמי, כי זה אומר שה "פלנגות" הגיעו (שלישית מופרעים חרדים בגיל 9 שכל היום מסתובבים עם מבט מזוגג בעיניים ומברג ביד, וצועקים על כל דבר" "זה לא צנוע, אתה לא צנוע") בקיצור ידעתי שיהיה אקשן. טוב, אני נכנס וכרגיל עוד לפני שחוצה את המסדרון של הבית
חפץ קהה עובר לי מעל הראש ושנייה אחר כך ההמשך הבלתי נמנע: "למה אתה הולך עם גופיה ?, זה לא צנוע", חייכתי, מה עוד יכולתי לעשות, ליטפתי בחמימות את ראשו והלכתי להגיד שלום לסבתא התימניה שלי, "הפלנגות" יצאו בינתיים לשחק בחצר, ואני התעדכנתי מה קרה לאחרונה במשפחה המופרעת, ואז לפתע נשמע רעש חזק
ומיד אחריו בום גדול, יצאנו מיד כל המבוגרים החוצה, כדי לגלות את הטרקטור הישן של סבא עמוק בתוך חדר הקירור של הגידולי שדה
כששלושת ה"פלנגות" מסביב עם המבט המזוגג בעיניים והמברג ביד.
הדודה שלי מיד רצה אליהם בבהלה לראות שהם בסדר, ולמראה החיוך הזדוני, הדאגה התחלפה בצעקות וענישה, הם כמובן מיד נעלבו, מיררו בבכי ולא היה אפשר להבין מה הם אומרים, עד שהם נרגעו, וסיפרו ש
"תהילה עשתה את זה" (אחותם הקטנה בת ה 6)
חזק
ענק
לך מייד תגיב על הפציעה של קובי
חחח
תגיד זה מושב יכיני במקרה ?
סטודנט שלי היה מספר לי סיפורים הזויים משם.
וואלה לא רחוק, כביש אשקלון – קריית גת
בשביל להיות hof צריך יותר מלהיות יעיל וסולידי…
חברים אם מיץ ריצמונד ושרונאס מרצילוניס נבחרו להיכל, מריון בטוח יהיה שם. שחקן תןתח שתמיד היה חלק חשוב בקבוצות שלו, גם באליפות של דאלאס. כן ירבו כמוהו.
אין מצב שמריון יהיה הול אוף פיימר
זה לא זילות ההיכל זו הזניה
שחקן מעולה אבל לא ראוי להיות לצד שמות גדולים
לדעתי צריך להכניס להיכל התהילה ב צורה אחרת . הגיע הזמן שהקהל יחליט ויבחר
לדעתי הוא ב-ט-ו-ח בהיכל.
חושב שמגיע לו, זוכר לו את האליפות של דאלאס
לולא הוא לא בטוח שהיתה אליפות לנוביצקי וקיובן.
בגלל שהוא צנוע לא שמים לב אליו
אם היה צובע תשער כמו רודמן היה מקבל תשומת לב.
כתבה מעניינת מנחם. תודה רבה
אחלה סיפור לבן הממזר
הקהל הראה כמה הוא מבין בבחירות לאולסטאר…
סבוניס בפנים אגב?
https://www.youtube.com/watch?v=w8lOUCDEbTc
נאום הפרידה שלי מהפלוגה המבצעית היה יותר ארוך…
אם הוא נכנס אז גם סטודמאייר ונאש איתו?,אני לא בטוח שהייתי מכניס את שלושתם אבל זה תלוי גם ברף שמציבים ל"היכל התהילה".
אני חושב שפיניקס בזמנו הייתה הקבוצה שהכי כיף לראות ואולי מול קבוצות יותר חלשות (ובלי הספרס) כמו היום היא הייתה מצליחה יותר.
16 עונות זה לא צחוק ובטח שעם הרבה יותר כבוד לאור היכולת הגבוהה שעליה הצליח לשמור, וכי באספקט הזה הוא עולה על נאש וסטודמאייר בגדול.